
למה אנו נושמים?
אנו נושמים כדי לחיות כמובן, כולנו יודעים זאת. מכל הדברים שניתן לחיות בלעדיהם, נשימה היא הדבר הנחוץ לנו מכל(ראה פתיח, פוסט ראשון). הנשימה מובילה חמצן אל הריאות, משם אל מחזור הדם ואל הרקמות, כל זאת קורה כדי שנוכל לתפקד, לייצר אנרגיה ולפנות פסולת. אבל כמו שלמדנו בפוסטים הקודמים, לנשימה יש עוד המון תפקידים והשפעות מלבד חילוף גזים.
הנשימה משפיעה על הכל! על תפקוד מערכת הלב וכלי הדם, על איזון ותפקוד מערכת העצבים. היא משפיעה על איך נתמודד במצבים קשים, היא עוזרת לנו להסדיר את רמת הPH בדם ומשפיעה על מצבי חרום בגופינו ואף על סוגים שונים של חולי. נשימה נכונה, איכותית ומודעת תשפר ותתרום לנו משמעותית לביצועים אתלטים, התאוששות, שיפור הזיכרון, למידה, ריכוז, יצר מיני, עיכול ועוד ועוד ועוד.
בסדרת הפוסטים הזו ננסה לפשט (ככול הניתן) את תהליך הנשימה.
נשימה תאית= CELLULAR RESPIRATUON (מלשון תא=CELL):
בפשטות, עיקר תהליך הנשימה הוא למטרת הכנסת חמצן בזמן שאיפה ופינוי גזי פסולת בזמן נשיפה.
שני צידי הנשימה ,שאיפה ונשיפה, תומכים בנשימה התאית. נשימה תאית היא התהליך "המסובך" שהתאים עוברים כדי ליצר לנו אנרגיה והוא אולי מעט קשה להבנה בהתחלה, אבל העקרון הבסיסי הינו די פשוט.
המזון אנו צורכים מתפרק דרך מערכת העיכול, כדי ליצר "דלק" לתאים. הדלק העיקרי הינו גלוקוז. גלוקוז וחמצן משתלבים בתוך אברונים קטנים בתוך התאים הנקראים מיטוכונדריה. לאחר מכן המיטוכונדריה ממירה גלוקוז וחמצן לפחמן דו חמצני, מים ואנרגיה. האנרגיה מגיעה בצורה של אדנוזין, טיפוספט או ATP בהם הגוף יודע להשתמש בתור דלק. כל אלו נותנים לריאות את התפקיד החשוב של הבאת החמצן אל התאים מצד אחד (שאיפה) ופינוי של פחמן דו חמצני ומים מצד שני (נשיפה).
נשמע קצת הזוי לחשוב שבזמן נשימה אנו נושפים גם מים החוצה, אבל אם ננשוף דרך הפה על היד שלנו, מיד נרגיש הצתברו אדים על כף היד. האדים הם בעצם נוזל וחום היוצא מגופינו, וזו אחת הסיבות שמומלץ (חייב!!!) לנשום רק דרך האף, מכיוון שדרך האף אנו מפנים הרבה פחות נוזלים מהגוף וזה עוזר לנו לשמור את הנוזלים בגופינו ,לא להתייבש ובנוסף גורם לנו לצרוך פחות נוזלים, מה שמוריד המון עומס מהכליות (עוד על יתרונות הנשימה מהאף בפוסטים הבאים).
לנשימה ישנו תפקיד חשוב בוויסות רמת החומציות בדם (BLOOD PH).
רמת PH נורמאלית בדם הינה בין 7.35-7.45. כמו שכבר למדנו ניתן להשפיע על רמת הPH בדם על ידי שינוי קצב הנשימה או לחילופין עצירת הנשימה. אם ננשום מהר יותר או עמוק יותר, רמות הPH שלנו יעלו ונהפוך להיות פחות חומציים ויותר בסיסים. כאשר נאט את קצב הנשימה או לחילופין נעצור אותה לחלוטין, רמת הPH תרד ונהפוך להיות פחות בסיסיים ויותר חומציים. גופינו היקר והאהוב נמצא במעקב שוטף אחר רמת הPH בדם ומווסת את רמת הPH על ידי שינוי קצב הנשימה ועומק הנשימה.
לדוגמא: אם נימצא בריצה או בכל פעילות גופני מאומצת אחרת, קצב הנשימה שלנו יעלה והנשימות יעמיקו. לחילופין אם נימצא במנוחה, קצב הנשימות שלנו ירד והנשימות יהפכו רדודות יותר (אך עדיין איטיות).
נשימות עמוקות יותר ישקפו עלייה בצריכת אנרגיה בגופינו וגופינו ייצר כמות גדולה יותר של פחמן דו חמצני, דבר שיוריד את רמת הPH ויהפוך את גופינו למעט חומצי יותר, ולכן כדי לווסת את רמת הPH אל הנורמה אנו נושמים עמוק יותר ומהר יותר כדי לפלוט את הפחמן הדו חמצני(CO2) העודף ולהגיע לאיזון הPH.
בפסוט הבא נעמיק עוד יותר בשאלה, למה אנו נושמים :)
את הפוסט כתב אדם הייל - מדריך צלילה חופשית ובמקים צלילה חופשית ישראל .
Comments