מאמר בנושא פילוסופיית הנשימה: רתימת כוח הנשימה

רתימת כוח הנשימה - (לינק לפייסבוק) :

הרבה מאיתנו עסוקים בצורה כזו או אחרת במהלך היום יום במה אכלתי, מה שתיתי, איזו דיאטה הכי יעילה לגופי וכו'.

אך מה שאולי חומק מעינינו הוא, שאפשר לחיות המון ימים בלי לאכול, מספר ימים בודדים בלי לשתות, אך ללא נשימה רק מספר דקות.

יש אומרים ש"אם נתקן ונדייק את הדרך בה אנו נושמים, כל שאר הבעיות (אכילה, שתיה, וויסות הרגש ועוד המון) יפתרו מעצמם"

נשימה היא אחת הפעולות הטבעיות ביותר שאנו עושים בכל יום ויום.

מהיום בו אנו נולדים אל העולם ושואפים את נשימתנו הראשונה ועד היום שבו אנו נושפים את נשמתנו האחרונה, אנו מבלים את כל ימי חיינו במעגל הנצחי של שאיפה ונשיפה.

אבל רק את חלקנו מלמדים איך לנשום, למה אנחנו נושמים או באילו דרכים הנשימה יכולה להשפיע עלינו מבחינה אנרגטית, רגשית, פיזית, רוחנית או איך אנו יכולים להשתמש בכוח הנשימה שלנו להתמרה רגשית ושינוי חיובי.

בקורס הבסיס בצלילה חופשית אנו מלמדים תלמידים רבים PRANAYAMA.

פראניאמה הם תרגולי נשימה יוגיים עתיקי יומין שקיימים כבר אלפי שנים, אולם למרות המורשת העצומה ישנם מעט מאוד (באופן יחסי) רישומים ותיעודים של תרגולי הנשימה.

רוב הידע והתרגילים הועברו ממורה לתלמיד (כתורה שבעל פה)

וישנם מספר וריאציות שהופצו בעולם.

לתלמידים חדשים קשה יותר ללמוד ולהתמיד בתרגול הפראניאמה מכיוון שיש המון וריאציות וטכניקות לביצוע התרגילים ומעט מאוד מידע מדוייק לגבי היתרונות והטכניקה.

הרישומים העתיקים מדברים על צ'אקרות, פראנה, צ'י והנאדיות, והם מאוד כלליים ומיסטיים מטבעם, ללא כל ביסוס פיזיולוגי לגבי היתרונות הפיזיים של התרגול.

במאמר הבא ננסה כמיטב יכולתנו לפשט את משולש הגוף, הנשימה והנשמה.

פילוסופיית המזרח ומדעי המערב נפגשים:

ככל שמתעמקים בלימוד הנשימה מגלים שישנם מספר רבדים שאפשר להתבונן בהם.

הרובד הראשון הוא עצם החוויה הפיזית שאנו חווים, שאותה אפשר להסביר ולראות בעזרת מערך המדע המודרני (המערבי) והרובד השני הוא התנועה האנרגטית של PRANA שמוסברת בעזרת הפילוסופיה היוגית (המזרח).

הדבר המדהים הוא שהנשימה משפיעה על שתי המערכות (גם העצבית וגם האנרגטית) הללו באותה צורה, ושתיהן מדברות על אותו הדבר רק בשפה שונה (מדע מול פילוסופיה).

בעצם מה שאנחנו אומרים הוא, שלפי מדעי המערב, המערכת העצבית היא ההתגשמות הפיזית של המערכת האנרגטית שלנו ואפשר להחשיב את מערכת העצבים האוטונומית ("אוטומטית") בתור מערכת האנרגיה המערבית שלנו. המערכת העצבית שלנו משפיעה על תגובות רגשיות ותגובות פיזיות במצבים של פחד וסכנה או נוחות ובטחון.

המערכת העצבית מקנה לנו יציבות פנימית ושולטת ביד רמה על רוב האברים המרכזיים ועל המערכת הקרדיו-רספירטורית (כלי הדם והנשימה) שלנו.

איך כל זה קורה אתם שואלים? המערכת העצבית האוטונומית שלנו מווסתת את התפקודים הללו בעזרת שני תתי ענפים.

רובכם בטח מכירים את שני הענפים הללו שהם בעצם שני מצבים בתוך המערכת העצבית האוטונומית, בתור המערכת העצבית הפאראסימפתטית והמערכת העצבית הסימפתטית, אבל מה שאולי חלקכם לא יודעים, הוא שהמערכת העצבית האוטונומית שלנו יכולה להתחלק לשלושה תתי ענפים על פי תיאוריית הפוליוויגל, שעליה נרחיב במאמר הבא (polyvagal theory)

בעזרת התיאוריה הזו אולי נוכל להבין יותר לעומק איך תהליך הנשימה משפיע על המערכת העצבית שלנו, על הרגשות שלנו ועל המעורבות החברתית שלנו בתור בני אנוש.

המערכת העצבית האוטונומית שלנו שואפת לשמור על הומאוסטזיס (שמירה על תנאים פנימיים יציבים = homeostasis)

חוסר יציבות פנימי זמני או כרוני יכול לגרום לחוסר יציבות רגשי ופיזי שבסופו של דבר יכול להוביל לחולי או תפקוד לא אופטימלי

לנשימה יש השפעה ישירה על המערכת העצבית שלנו ועל היציבות שלה.

שאיפה מגרה את הענף הסימפתטי (SYMPATHETIC) של מערכת העצבים,

ונשיפה מגרה את הענף הפאראסימפתטי (PARASYMPATHETIC) של מערכת העצבים.

ברגע שאנחנו מבינים שלמערכת העצבים האוטונומית ישנה השפעה/שליטה ישירה על הרגשות, מצב הרוח, קצב פעימות הלב, עיכול, חיי המין ועוד, בעזרת כוח הנשימה והמודעות נוכל "להתחבר" אל תוך מערכת העצבים האוטונומית ולחולל שינויים גדולים בגופנו הפיזי והרגשי.

היוגה מציגה מפה מעט שונה לאותה מערכת:

לדוגמא אם אני רוצה להגיע לראש ההר, ויש בידי מספר מפות: טופוגרפית, תצלום אווירי וכו', אוכל לראות את אותה הדרך אבל בצורה שונה ועדיין להגיע אל הפסגה…

אותו הדבר נכון אם נבחן את מערכת האנרגיה היוגית.

לרבים מאיתנו, הנשימה היא כלי שמעולם לא לימדו איך להשתמש בו, או שבכלל לא ידענו שיש לנו…

הפילוסופיה היוגית, כמו מערכת העצבים האוטונומית, עוזרת לנו להבחין בחוסר איזון בחיינו ומרמזת לנו איזו דרך אנרגטית עלינו לבחור או באיזו דרך לנשום על מנת להשיג איזון פנימי וחיצוני, ותחושת שלום והרמוניה.

לדוגמא נוכל להשתמש בשלוש ה-GUNAS ("הגונות", שעליהן נרחיב בפוסטים הבאים), כדי להבין את הביטוי הפיזי של האנרגיה הקיימת בכל דבר ביקום וכך גם להבין את חוסר האיזון שלנו.

על פי היוגה, שלוש הגונות – טאמאס, ראג'אס וסאטווה, מייצגות את הזרימה המתמשכת של תנועה אנרגטית, מעלייה והתרחבות ועד ירידה והתכווצות. אנו רואים את זרמי האנרגיה הללו באים לידי ביטוי בטבע ובעצמנו! הגונות מייצגות את התכונות הפיזיות והרגשיות, ומציעות לנו "מפה" מעט שונה, שבעזרתה נוכל להבין את עצמנו, במטרה לחיות במודעות גבוהה יותר ובעיקר כדי להיות שמחים, בריאים וחזקים עוד יותר. אנרגיית הגונות מגיבה ונעה עם הנשימה באותה צורה שהיא נעה דרך מערכת העצבים האוטונומית. בזמן שאיפה, האנרגיה בגופנו עולה ומתרחבת, ובזמן נשיפה, האנרגיה יורדת ומתכווצת.

אם נלמד את המפה המערבית והמזרחית, נוכל לראות את שני צידי המטבע ולקבל תמונה כוללת ומקיפה, וכך כאשר אנו מרגישים אבודים נוכל למצוא את הדרך היעילה ביותר לאיזון מושלם.

בנוסף בעזרת כוח הנשימה נוכל להשפיע לא רק על הרגשות שלנו לעומק, אלא גם על רמת החומציות או בסיסיות שלנו בדם (רמת PH), להאט או להאיץ את קצב פעימות הלב (BPM), לשפר את יכולת הריכוז שלנו, ליצור זכרונות חדשים, לתת בוסט לביצועים ספורטיביים ואפילו לשנות את מבנה הפנים והסינוסים!!!

אז אתם בטח שואלים את עצמכם, באיזו דרך נוכל להשתמש בנשימה שלנו שתמיד זמינה לא משנה איפה אנחנו נמצאים או מה אנחנו עושים, כדי לבטא את כוונותינו ולהגיע אל יעדנו (בריאות, שמחה, כוח ואיזון)?

לדוגמא, איך ניתן להשפיע על הגונות על ידי מעשים ונשימה.

פאסיביות, שינה מרובה, עצלנות, אדישות, בורות, נשימה רדודה, יעודדו את הגונה של טאמאס.

פעלתנות, אי שקט, אי סדר, נשימה מהירה, יעודדו את הגונה של ראג'אס.

מדיטציה, מעשים טובים וחמלה, ניקיון, שקט נפשי, נשימה איטית ומלאה יעודדו את הגונה של סאטווה.

לכל טכניקת נשימה או תרגול פראניאמה יש איכויות מיוחדות שמשפיעות על הגוף והמיינד. ברגע שמבינים איזו השפעה יש לנשימה על גופנו בכל הרבדים ובנוסף מתחילים לפתח מודעות עצמית, לאיך אני מרגיש או מה הסביבה גורמת לי להרגיש, נוכל בעזרת כוח הכוונה להעצים ולתאם אישית כל תרגיל נשימה או מספר תרגילי נשימה גם יחד על מנת להגיע אל עבר היעד הפיזי או האנרגטי שאליו אנו שואפים (ונושפים ;)

הכל קשור ותלוי זה בזה

מה שאנחנו אומרים בעצם (ואולי זה ישמע לכם כמו בולשיט היפי) שאין הפרדה בין המיינד, הגוף והנפש. האמת ברורה לחלוטין, הנשימה מאחדת בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו ובין אדם למקום. בכל מעגל נשימה אנו סופגים וחולקים כל חלקיק פיזי ואנרגטי שקיים ביקום עוד משחר ההיסטוריה "WE ARE ALL ONE OR NONE" (ד"ר ברונר, "סבון אמיתי")

במאמר הבא נתמקד בלמה אנחנו נושמים.

כתב: Adam Hale